ספר חדש – "אבא טבע" סיפורו של ד"ר גינטר פרידלנדר

ד"ר נעמי אשחר הציבה יד לאביה, הד"ר גינטר פרידלנדר, בספר, שהוא מלאכת מחשבת, המתאר בכישרון רב את פעלו של אביה, מאשיות התעשייה הפרמצבטית בארץ-ישראל.

עוד בהיותו סטודנט, החליט פרידלנדר לפתח תעשייה רוקחית בארץ ישראל, ולשם כך התקשר עם פרופ' חיים וייצמן, שהיה שותף לדעתו שיש לפתח תעשיות שונות בארצנו.
מאז ומתמיד שאף פרידלנדר להגיע לירושלים אליה נכסף ועליה כתב. הוא היה חבר באגודת BLOU WEISS שעוצבה בבונדסטאג ב-1922 , שם נפגש עם בן דודו ד"ר קורט גרונוולד, כלכלן מאוניברסיטת
וינה.

פרידלנדר התמחה אצל פרופ' אלכסנדר טשירש, המאור הגדול של הבוטנאים בזמנו, שהיה פרופ' לבוטניקה ואחר כך הצטרף לאוניברסיטת ברן כמנהל בית הספר לרוקחות. אלזה, דודתו של גינטר פרידלנדר, קיוותה שלאחר שיסיים את תקופת התמחותו, יעזור לה בניהול בית המרקחת שלה בגרליץ, אך הוא לא נענה לה, כי הבין שמקומו בארץ הקודש. דודה אלזה הייתה באותם ימים בת 47 , למודת סבל, ולא ראתה את עצמה מרחיקה למדבריות אסיה. למרות הכל הצטרפה אליו והגיעה אף היא ארצה.

גינטר פרידלנדר נדד בארץ ממקום למקום עד שבחר בירושלים, גם בגלל אוויר ההרים הצלול והיבש, וגם כי קיווה שמדעני האוניברסיטה העברית יהיו לו לעזר. הוא הביא עמו מכשור וציוד מעבדה, שנארז באחד עשר ארגזים ונשלח לנמל חיפה. קורט גרונוולד, בן דודו הכלכלן, שהגיע ארצה שמונה שנים לפניו, יעץ לו כיצד לנצל את ההלוואות שהועמדו לרשותו באמצעות עולי גרמניה.

בשנת 1950 התכנסה הוועדה הראשונה להקמת בית הספר לרוקחות בירושלים, ובין חבריה נמנה פרידלנדר, שהיה הרוח החיה להקמתו. בית הספר לרוקחות הוקם בשנת 1953 .

עוד בשנת 1934 היה לו חזון שבבית הספר לרוקחות ילמדו רוקחים על בסיס הפרמקופיאה העברית.
בית החרושת "טבע" היה מראשוני המפעלים הפרמצבטיים בארץ ישראל ותכשיריו התקבלו בברכה בקרב הרופאים. במשך הזמן הוא התרחב בשטח ובמצבת כוח האדם; נוספו לו עובדים חדשים ביניהם רופאים ורוקחים. בין התכשירים היותר ידועים דאז יש לציין את משחת "וולנופירניל", את "קופריזול", וכמובן תכשיר
"אופטלגין" הקיים עד עצם היום הזה.

ספר זה ראוי לו שיימצא בספרייתו של כל מי שתולדות הארץ קרובות לליבו.

מאת: מגר’ אמנון מיכלין

הרבעון הישראלי לרוקחות גליון מס' 28 מרץ 2010

סגור לתגובות.