מעשה בתמונה

כאשר נודע לי שהספר "הירושלמים, מסע בספר הטלפונים המנדטורי 1946" יצא לאור, ניסיתי להשיגו ולשווא. לעזרתי נחלץ ידידי צביקה מדניק ז"ל, שהתמחה במציאת ספרים עלומים.
זמן מה לאחר מכן הלך לעולמו.

בעמ' 125 גיליתי צילום, שמצוי אתי מאז ילדותי, ומעולם לא ידעתי לפענחו. בצילום נראה אבי, בראש פירמידה של אנשים במדים, שלא ידעתי מיהם. והנה מתוך "הירושלמים" נודע לי כי האנשים הם אנשי מחלקת הרפואה הבריטית, וביניהם נמצא גם הקולונל ד"ר סר ג'ורג' ויקהאם הרון, מנהל מחלקת הרפואה.
יש לציין כי מנהלה הראשון של מחלקת הרפואה היה הקולונל, ד"ר קתקארט גרנר, ורק לאחר שעזב, בשנת 1920, ירש הקולונל הרון את מקומו.

המקום בו צולמה התמונה הוא בית החולים הצבאי הבריטי (כיום בית החולים "אביחיל"), שבו היו 70 מיטות ובית מרקחת גדול, בו עבד אבי יחד עם ערבים, ביניהם סבס קרנפס. אבי, שמופיע בתמונה יחידי ללא מדים, היה בין מייסדי הסתדרות הרוקחים, שלקולונל הרון היה תפקיד נכבד בהקמתה. הקולונל תמך בחוקים ובהצעות של הסתדרות הרוקחים אבל עמד על כך שהוא בלבד יאשר נתינת רשיונות לרוקחים
שהגיעו מארצות אחרות. הסתדרות הרופאים קיבלה היתר להקמתה רק בשנת 1927, היות שהיו בה יהודים בלבד. לעומת זאת הסתדרות הרוקחים נוסדה בשנת 1918, כיוון שבין הרוקחים היו גם ערבים, גם נוצרים וגם ארמנים. בעת שקולונל גרנר עמד בראש מחלקת הרפואה, פנו אליו נציגי הרוקחים
בבקשה שיסייע בידם להקים את ארגון הרוקחים בארץ. הוא דרש מהם שיתייצבו לפניו לפחות עשרה רוקחים מוסמכים. כאלה לא היו אותה שעה בירושלים. כיוון שכך, נזכרו ברוקחים הארמנים, שהסתתרו מן הטורקים במקומות מחבוא. כך הושלמה מכסת הרוקחים המוסמכים, שדרש הקולונל גרנר, וכך נוסדה "הסתדרות הרוקחים המדופלמים הבינלאומית בארץ-ישראל".

בין חברי הוועד הראשון של הרוקחים היו אלעזר אופלטקא, צבי ברוכשטיין, ידידיה ברוך, מאיר הויזדורף, פאריד חדד, אנטון חלבי ויעקב מיכלין. מייסדי הסתדרות הרוקחים עבדו באופן פרטי וסיימו את עבודתם
בשעה 22:00. אבי, הרווק היחידי ביניהם, סיים את עבודתו בשעה 16:00, ולפיכך היה בידו להקדיש מזמנו להסתדרות הרוקחים.

הבריטים העמידו לרשותו מכונית עם נהג, בעזרתה היה מגיע לכל קצוות הארץ כדי להרצות בענייני רוקחות. כמו כן, עזר אבי לבריטים לנסח את חוקי הרוקחות. אחד מהם תורגם לעברית ונקרא בשם בריאות העם מס' 4. כן סייע בידם לפתור בעיה כאובה שנגרמה עקב שימוש בפרמקופיאות רבות. לפי הצעתו הוכנסו לשימוש בארץ רק הפרמקופיאות הבריטית והצרפתית.

מאת: אמנון מיכלין
(פעמים אחדות פניתי למחבר הספר ”הירושלמים” משה חננאל, ולעורך הספר, והבאתי לתשומת ליבם טעויות חמורות שנפלו בספר, אך עד כה לא נעניתי).

פורסם ברבעון הישראלי לרוקחות גליון מס' 26 פברואר 2009

סגור לתגובות.